התקנת מעלית בבניין משותף היא פעולה מתבקשת ואף הכרחית, הן משום שהמעלית מספקת נוחות ומשדרגת את איכות חייהם של דיירי הבניין והן משום שהיא מעלה את ערכו של הנכס באופן משמעותי. עם זאת, מדובר בפרויקט שעלות הקמתו גבוהה ויכולה להגיע למאות אלפי שקלים, בהתאם לסוג המעלית, גודלה, ותוספות או שינויי הבנייה שהיא מצריכה. עלות זו מתחלקת בין בעלי הדירות בבניין, בהתאם לקבוע בחוק. אך מה קורה כאשר ישנם חילוקי דעות בין הדיירים לגבי התקנת המעלית? האם מתקינים או לא? ומי בכל זאת חייב לשלם?
התקנת מעלית בבניין – מה אומר החוק ?
כאשר עולה המחשבה להתקין מעלית בבניין קיים, חלה החובה לערוך אסיפת דיירים כללית ומסודרת עליה מודיעים מראש לכלל דיירי הבניין, בכל הקומות ובכל הדירות (גם דירות הקרקע שהמעלית לכאורה אינה רלוונטית עבורם). לא כולם חייבים להסכים לבניית המעלית, אך כדי להתקין מעלית בבניין נדרשת הסכמת רוב בעלי הדירות, ליתר דיוק הסכמתם של 67% (כשני שליש) מבעלי הדירות על פי חוק המקרקעין.
לצד הסכמת הדיירים, התקנת המעלית כפופה לשני תנאים: ראשית, יש לקבל היתר בניה להתקנת המעלית לפי חוק התכנון והבנייה (מרבית הרשויות נוטות לאשר את הבקשות להתקנת מעלית די בקלות), ובנוסף יש לוודא כי התקנת המעלית לא תגרום לפגיעה בדירות, ברכוש המשותף או בחזות הבניין. במידה והתקנת המעלית עלולה להביא לפגיעה מהותית, ההתקנה תאושר רק בהסכמה של כלל בעלי הדירות בבניין.
אם קיימת מחלוקת בין השכנים באשר לפגיעה אופציונאלית, ניתן לשכור את שירותיו של מגשר או עורך דין מומחה ומנוסה בתחום שיסייע לצדדים להגיע להסכמה ולמציאת פיתרון הולם שיענה על דרישותיהם.
מי נושא בעלות התקנת המעלית?
בעלות התקנת מעלית בבניין משותף נושאים רק בעלי הדירות המעוניינים בה. בעלי דירות הקרקע לא ישתתפו בהוצאות הכרוכות בהתקנת המעלית, גם אם היו בעד התקנתה. יתרה מכך, החוק מתיר לבעלי דירות שקיבלו את ההחלטה בדבר התקנת מעלית, להגיע להסכם בינם לבין עצמם כי רק חלקם או מקצתם ישאו בעלויות ההתקנה. עם זאת כלל הדיירים (כולל בעלי דירות הקרקע) יאלצו להשתתף בהוצאות האחזקה השוטפת של המעלית, גם אם התנגדו להתקנתה. אם אחד השכנים או יותר מעוניין לערער על ההחלטה אודות התקנת מעלית בבניין, עליו לפנות אל המפקח על המקרקעין ולאחר מכן לבית המשפט המחוזי.
האם דייר שלא נתן הסכמתו להתקנת המעלית מחויב להשתתף בעלויות ההתקנה?
על פי חוק, דייר המתנגד להתקנת המעלית אינו מחויב לשאת בעלויות התקנתה. אולם, הוא מחויב להביע את התנגדותו באופן נחרץ וחד משמעי על מנת שטענתו תתקבל. במידה והדייר או בעל הדירה אינם מתנגדים באופן חד משמעי להתקנת המעלית (אלא מתנגדים רק לסכום שנקבע כהוצאות ההתקנה למשל) – בית המשפט עלול לחייב אותם לשלם חלק נכבד מעלויות ההתקנה.
מי נושא בעלויות אחזקת המעלית ותפעולה?
החוק קובע כי בהוצאות אחזקה והפעלתה השוטפת של המעלית ישתתפו כל בעלי הדירות, לרבות אלה שהתנגדו להתקנת המעלית ובנוסף אלה המתגוררים בדירות קרקע.
האם דייר שלא שילם על התקנת המעלית רשאי להשתמש בה?
ישנן מגוון פסיקות שונות בחוק לגבי השפעת ההשתתפות במימון הקמת המעלית, אופן השימוש בה וההשתתפות בהוצאות החודשיות השוטפות לאחזקתה. מרביתם של המפקחים על המקרקעין מחזיקים בדעה לפיה מי שאינו משתתף במימון המעלית אינו רשאי להשתמש בה. עם זאת, יש מפקחים אשר פסקו לטובת הצד השני של המעגל, משום שלדעתם גם מי שאינו שותף במימון רשאי להשתמש במעלית ובלבד שישלם את ההוצאות השוטפות.
* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בתחום.
