מהו הרכוש המשותף בבית הדירות?
על פי חוק כל חלקי הבית המשותף פרט לחלקים הרשומים כדירות נחשבים לרכוש המשותף. ההגדרה הזו כוללת את הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים וכן מתקני הסקה או מים המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם , אפילו אם הם נמצאים בתחומיה של דירה מסויימת.
מהו החלק של כל דירה ברכוש המשותף?
כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם מיוחד, החלק ברכוש המשותף נקבע בהתאם לגודל הדירה בניקוי המרפסות והקירות החיצוניים. ככל שהדירה גדולה יותר חלקה היחסי ברכוש המשותף גדול יותר.
האם בעלי הדירות מחוייבים להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקה תקינה של הרכוש המשותף?
על פי חוק, בעלי דירות חייבים להשתתף בהוצאות הדרושות להחזקתו התקינה ולניהולו של הרכוש המשותף. את חלק התשלום לרוב, מחשבים בהתאם לחלק היחסי ברכוש המשותף, שנקבע על פי גודל הדירה.
האם מותר להתקין דוד שמש על גג הבניין?
במידה וישנו מקום על הגג שהוא רכוש משותף ומתקיימים התנאים הבאים:
- ישנו היתר להתקניה על פי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965
- המקום בו יותקן הדוד לא שימש את יתר הדיירים במשך תקופה ואין תוכניות מוגדרות לשימוש אחר בשטח.
- ההתקנה תתבצע בצורה שתצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחזות הבניין.
- במידה וגג הבניין אינו גדול דיו כדי להכיל דודי שמש עבור כלל הדיירים, מחויב בעל הדירה לקבל את אישור כל בעלי הדירות האחרים במידה וישנה התנגדות מטעמים לא סבירים המפקח רשאי להרשות את ההתקנה בכל זאת.
האם כדי להתקין מעלית בבניין יש צורך בהחלטה פה אחד?
במידה ויש רוב של שני שלישים מבעלי הדירות ומעלה המעוניינים בהתקנת המעלית, הדבר מותר. כל עוד לא נעשת פגיעה מהותית בדיירים האחרים.
מי נושא בהוצאות התקנת המעלית ותפעולה?
אלו אשר תמכו ברעיון התקנת המעלית, מחוייבים לשאת בעלויות הנלוות לכך. אף על פי כן ניתן להחליט כי רק חלקם של המסכימים ישאו בהוצאות.
מה דרוש כדי להפעיל מעלית שבת בבניין?
במידה וישנן שתי מעליות לפחות בבניין, ובאחת מהן מותקן מנגון מעלית שבת, מספיקה דרישתו של אחד הדיירים כדי שהיא תופעל כמעלית שבת.
למה משמש תקנון הבניין?
בית משותף יתנהל על פי תקנון המסדיר את היחסים בין בעלי הדירות ואת זכויותיהם וחובותיהם בכל הנוגע לבית המשותף. התקנון מפרט בין היתר את החובות והזכויות, הצמדות ונהלי כינוס אסיפות דיירים.
האם ניתן לשנות תקנון?
ברוב הנושאים השוטפים מספיק רוב של 2/3 מהדיירים כדי לבצע שינוי בתקנון. עם זאת בנושאים הנוגעים לשינויי התשלומים, או הצמדת שטח משותף כלשהו לדירה מסוימת, דרושה הסכמה רחבה יותר.
כיצד מתמודדים עם דייר אשר מסרב לשלם את דמי וועד הבית?
על פי חוק המקרקעין, חייב כל בעל דירה לשאת בהוצאות הדרושות לאחזקת הרכוש המשותף. במידה וישנם דיירים, שאינם משלמים את חובם לוועד הבית, אפשר יהיה להסתייע בשירותי מחוז מרכז. המחוז ישלח מכתב התראה לסרבני התשלום. במידה ואלו יעמדו בסירובם, רשאית נציגות וועד הבית לתבוע את חוב הסרבנים אצל המפקח על רישום המקרקעין, שמהווה את הסמכות השיפוטית שדנה בסכסוכי שכנים בבתים משותפים. בנוסף, ניתן לפנות לאגודה לתרבות הדיור וליהנות משירותיו של עורך דין מטעמה אשר יסייע לכם לנסח את התביעה כנגד סרבני התשלום בתעריף מוזל.
לנוחיותכם מצורפים קישורים לאתרים אשר יוכלו לעזור לכם:
הפורום של האגודה לתרבות הדיור
אתר המפקח על המקרקעין
"אב – בית" – הפתרון!
כפי שניתן לראות, קצרה היריעה מלפרט את כל הבעיות והסוגיות איתן נאלצים להתמודד אלו האחראים על ניהולו השוטף של בניין רב דירות. לכן, מומלץ להשתמש בשירותיהן של חברות המתמחות בתחום זה. "אב – בית" הינה חברה ותיקה ומקצועית אשר מתמחה בניהול נכסים, ניהול שוטף, גביית תשלומים ועוד. בעזרתם, רמת החיים וערך הנכס עשויים לעלות משמעותית.
מעוניינים בפתרונות במקום בעיות? צרו קשר עוד היום!
יצירת קשר
